#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עח. 1 הכהו עשרה בני אדם במקלות האם חייבים ובמאי פליגי?<p dir=""rtl"">[ההורג טרפה וגוסס האם חייב?]</p>"	"בבת אחת - ודאי כולם פטורים.<p dir=""rtl"">בזה אחר זה - חכמים פטרו דכתיב &quot;ואיש כי יכה כל נפש אדם&quot; עד דאיכא כל נפש, ר&quot;י ב&quot;ב מחייב &quot;כל נפש&quot; כל דהוא נפש, ותני תנא קמיה דרב ששת סתמא כריב&quot;ב.</p><p dir=""rtl"">אמר רבא: ההורג טרפה לכו&quot;ע פטור, בגוסס בידי שמים לכו&quot;ע חייב, נחלקו בגוסס בידי אדם האם לדמותו לטרפה ולא לגוסס שהרי נעשה בו מעשה, או לדמותו לגוסס שלא נחתכו לו סימנים.</p>"	סנהדרין עח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עח. 2 ההורג והבא על הטרפה האם חייב, וטרפה שהרג או בא על הערוה האם חייב ומדוע?	"אמר רבא: ההורג את הטרפה - פטור, הבא על הערוה טרפה - חייב, ואינו כמשמש מתה דאית ליה הנאה.<p dir=""rtl"">טרפה שהרג או בא על הערוה - בפני ב&quot;ד חייב, דכתיב &quot;ובערת הרע מקרבך&quot;. שלא בפני ב&quot;ד פטור, דהוי עדות שא&quot;א יכול להזימה.</p>"	סנהדרין עח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עח. 3 עדים שהעידו בטרפה והוזמו ועדים טרפה שהוזמו האם נהרגים?	"עדים שהעידו בטרפה - אמר רבא שאין נהרגין.<p dir=""rtl"">עדי טרפה שהוזמו - רבא אמר נהרגין, ורב אשי אמר אינן נהרגין שאינם בכלל זוממי זוממים.</p>"	סנהדרין עח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עח. 4 שור טרפה ושור של אדם טרפה שהרג האם נהרג ומדוע?	"שור של אדם טרפה שהרג - אמר רבא שפטור, דהוקש לבעלים &quot;השור יסקל וגם בעליו יומת&quot;.<p dir=""rtl"">שור טרפה - רבא אמר חייב, רב אשי אמר פטור דהוקש לבעלים, מה בעלים אם היו טרפה לא היו נהרגים, כך השור.</p>"	סנהדרין עח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עח. 5 שיסה בו את הכלב ואת הנחש, השיך בו את הנחש האם חייב (האדם והנחש) ומדוע?	"שיסה את הכלב ואת הנחש - פטור.<p dir=""rtl"">השיך בו את הנחש - ר' יהודה סבר דארס נחש בין שיניו עומד לפיכך מקיש בסיף ונחש פטור, לדברי חכמים ארס נחש מעצמו הוא מקיא, לפיכך נחש בסקילה והמכיש פטור.</p>"	סנהדרין עח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עח: 1 המכה את חברו ואמדוהו למיתה והיקל ממה שהיה ולאחר מכאן הכביד ומת האם חייב ומדוע?<p dir=""rtl"">[תרי אומדנות במכה &quot;אם לא ימות&quot; &quot;אם יקום והתלך בחוץ&quot; למה לי?]</p>"	"ר' נחמיה פוטר שרגלים לדבר דכתיב &quot;אם יקום והתהלך בחוץ .. ונקה המכה&quot; ובודאי קאי שבסוף מת דאם לא פשיטא, סתמא דברייתא איתא כר&quot;נ ומשלם ממון ליורשים כשעת ההכאה.<p dir=""rtl"">חכמים מחייבים &quot;ונקה המכה&quot; בדלא מת, ונקה ממה שהיה חבוש עד שיקום והתהלך בחוץ שמא ימות. [ר&quot;נ יליף חבישה ממגדף, וחכמים אומרים מגדף הוראת שעה היתה].</p><p dir=""rtl"">לר&quot;נ - ניחא תרי אומדנא המוזכרים בתורה לפטור, חד למיתה וחיה, וחד למיתה והיקל ממה שהיה. לרבנן - חד מיתה וחי וחד לחיים ומת, ור&quot;נ לא צריך לזה קרא שהרי יצא מב&quot;ד זכאי.</p>"	סנהדרין עח:		
